פוסט אורח לקראת חג שבועות ויום החלב- נטע-לי גולן, אמא של דניאל, אלרגי לחלב
לפני 9.5 שנים ילדתי את בני בכורי, דניאל .
4 חודשים לאחר לידתו גילינו שדניאל אלרגי לחלב.
אז מה זה אומר אלרגי לחלב ?
ב-9 חודשים הראשונים היינו תמימים, נאיבים יש לומר – טוב נו אז לא ניתן לו חלבי , לא נורא , גם ככה זה לא בריא.
ואז – תגובה אחר תגובה גרמו לנו לפקוח עיניים – אבל איך מבורקס ביתי בשרי הוא יכול לקבל תגובה ?
אחרי שהוצאנו את האריזה מהפח, והתחלנו לחקור אותה מכל כיוון נתקלנו במונח ״עלול להכיל חלב״ 😱
ואז התחלנו לחפש, באינטרנט – במקום בו כל המידע נמצא, זה שרוצים לקרוא ולפעמים גם זה שלא רוצים להיחשף אליו.
והכרתי את עמותת יה״ל, העמותה שהצילה את הילד שלי, שנתנה לי כלים, עזרה , תמיכה, ומענה לשאלות, ואני מתנדבת בה בעצמי.
ומאז – שבועות הפך להיות החג השנוא עליי.
השנה שבועות יוצא ב״יום החלב הבינלאומי״, כמה מצחיק זה שהחג שאני עובדת בו כל-כך קשה בכל מסגרת חינוכית על מנת להסביר ששבועות זה לא חג החלב אלא חג הקציר, ויום הביכורים יוצא השנה ביום החלב הבינלאומי .
אני חושבת שאף אחד לא יכול לדמיין מה זה להיות אלרגי בסכנת חיים למשהו שנמצא במקרר של כל בית בעולם, אני יודעת שלמרות האלרגיה שיש לי (אפרסק) אני גם לא הבנתי את זה.
המודעות משתנה, אנחנו יותר מבינים מה הסכנות, ואנחנו עושים הכל לשמור על חיי ילדינו , בריאותית ונפשית .
בביה״ס הנוכחי של דניאל – בגלל מקרה שקרה בכיתה א' בשבועות הוחלט שאף כיתה לא תאכל ארוחה חלבית.
ברור לי שדבר כזה יכול לעורר שאלות, ואני נגד הוצאת חלב מכלל ביה״ס , ובימים רגילים זה לא קורה.
אבל כשיש חג – שבו כל כיתה תביא מלא דברים חלביים, נוזליים, קרמיים, ובסוף כל זה צריך לצאת מהכיתה לפחים המרכזיים – דברים יכולים לקרות, ודברים קרו.
הצוות עשה הכל כדי לשמור על חיי הילד שלי, ותוך כדי עשה טעות שעלתה לנו בקושי רגשי מאוד גדול, שסגרה ילד בכיתה מהחשש שיצא החוצה.
באתי לביה״ס רותחת – אבל המנהלת הצליחה להרגיע אותי בשנייה – ״נטע-לי לפני שתדברי – אני מתנצלת, וכל מה שתגידי עכשיו מגיע לי ״.
כמובן שמיד התרככתי , זה היה כל-כך יפה שהיא ידעה לבוא ולומר טעיתי, למרות שהבן שלי נפגע, למרות שזו הייתה השנה הראשונה כל חייו שהוא אמר אני לא רוצה ללכת בשבועות לביה״ס יותר (מעולם בגן זה לא קרה), למרות שהקושי הרגשי אחרי היה קשה – המנהלת המדהימה הזו ידעה לבוא ולהקדים אותי ולהגיד לי ״סליחה ואת צודקת״.
ואם נחזור לביה״ס עכשיו – אין ארוחה חלבית בכל הכיתות, כדי לשמור על החיים של הילד שלי, כי יש הבדל בין סנדוויץ' אישי עם גבינה לבין ארוחה מטורפת מלאה בחלב נוזלי קרמי קשה ובכל הצורות והמרקמים .
ומי שמכיר אותי – יודע – אני לא מוכנה שיוציאו את החלב מכל ביה״ס (למרות שרצו בזמן מסוים לעשות זאת) – אבל בשבועות – אין לי ברירה אחרת, כי החיים של הבן שלי יותר חשובים מהרצון של כל ביה״ס לאכול חלב ביום הזה.
אז השנה, כשאתם מחליטים על ארוחה בית ספרית, משפחתית או בכל תצורה אחרת, בבקשה תחשבו על הילדים האלה, שזה מסכן את חייהם ושמפחדים פחד תהומי מדברים שעלולים להכיל משהו שיכול להרוג אותם .
ואם תשאלו איך אנחנו חוגגים שבועות בבית – עד לפני שנה – עשינו על האש 🤪
אבל שנה שעברה התחלנו נוהג חדש, אני מכינה הכל ! בלי חלב .
פיצות, פשטידות, גלידות, פסטות, בורקסים עוגות ועוד …
אז כן – זה אמנם החג השנוא עליי , אבל אולי עוד כמה שנים אגיד אחרת , מי יודע.
הצטרפו לניוזלטר שלנו ותקבלו תכנים מעוררי השראה, טיפים והצעות שימלאו את היום שלכם.
