פוסט אורח מאת תרצה מאור, אמא שלי, סבתא של בארי

ב-18 במאי מצוין יום "ביקור קרובי משפחה", ולכבודו אני רוצה לשתף אתכם בסיפור אישי. לכאורה, "ביקור בני משפחה" נשמע כמו משהו רגיל, אך עבורי המשמעות של המילים הכה פשוטות ורגילות השתנתה, וקיבלה משמעות חדשה לגמרי מרגע שנכדי, בארי, אובחן כאלרגי לחמישה סוגי מזון.

מאז, כל ביקור של בארי ומשפחתו הוא מבצע מורכב. אני נערכת כמו לקראת מלחמה. אולי זה יישמע לכם קשה, או אפילו קיצוני, אבל כשאוהבים – הכל אפשרי!

בלילה שלפני הביקור, אני דואגת להעביר למזווה הסגור את צנצנת העוגיות, הפיצוחים, הגרנולה והקרקרים, כדי לוודא שאפילו בטעות לא יגיעו לידיים הלא נכונות. אני שואבת היטב את השטיח, כי מי יודע אם מסתתר בו פירור עוגייה או גרגר שומשום תמים שנפל מלחמנייה? מאכלים שבישלתי לי ולבעלי במהלך השבוע מורחקים לעמקי המקרר, מחשש שהם שהו ליד אפונה, חומוס ושאר אויבים שכאלו.

תוך זמן קצר מרגע האבחון, החלטתי לשנות את המטבח שלי. כיום אני מחזיקה אך ורק את התבלינים המותרים לבארי ואת אבקת המרק המותרת לו. במקום להגיש מיצים אני מגישה לשולחן מים, לימונדה או מיץ תפוזים טרי שעטר אוהב לסחוט עם סבא. אם לא הספקתי להכין קינוח, אני משתדלת להכין יחד עם בארי ונכדים נוספים עוגיות.

תתארו לעצמכם מה קורה בסדר פסח, כאשר צריך לדאוג לארוחה המותאמת לצמחונים, לטבעונים, לאוכלי בשר ולהימנע מ-5 סוגי מזון!  המשימה הופכת מאתגרת אף יותר. אין אפשרות לבקש משאר האורחים שישתתפו בהכנת הארוחה כי אין אפשרות לוודא שבארי יהיה מוגן! מזל שסבא אוהב לבשל😊

האמינו לי לכל מזון יש תחליף את הנכד תמיד אעדיף ❣️

אם חשבתם שרק אני כה מתחשבת, תופתעו לדעת שגם נכדותיי מתחשבות מאוד. הן אוהבות אפונה, ולרוב שואלות אם הכנתי להן את התבשיל האהוב. אבל כשבארי מגיע, הן אפילו לא שואלות – הן יודעות שבאותו סוף שבוע אפונה אינה אופציה.

כאשר אנחנו רוצים להתפנק ולפנק אנחנו יוצאים לפיקניק ביער או מדליקים מדורה בחצר ומכינים תפוחי אדמה או מצות בטאבון. יש לנו פעילויות שמשלבות מזון, אבל הוא תמיד מותאם ובטוח לבארי.

לסיום אשתף אתכם באנקדוטה. למרות שאני משתדלת ומקפידה גם אני נפלתי בפח. באחת הפעמים כאשר הנחתי על השולחן מלחייה חן נחרדה לגלות שהכנסתי למלח מספר גרגרי אפונה יבשה כדי שיספחו את הלחות. המלחייה הועפה מהשולחן ומאז תמצאו בין גרגרי המלח גרעיני שעועית יבשה.

זו משמעותו האמיתית של ביקור משפחתי – להיות שם אחד בשביל השני, להבין ולהתחשב, ולדאוג שהבית יהיה מקום שבו כל אחד ירגיש אהוב ורצוי וכמובן בטוח.