כאשר יש לכם ילד מאובחן כאלרגי למזון, אתם ההורים שלו הופכים בין רגע לשפים אישיים צמודים.

נכון עם האבחון, החיים שלנו התהפכו אבל זה גם חידד לנו את הצורך להיות שם באופן מסור עבורו.

ההבנה שאוכל הוא לא רק הזנה אלא גם יחס אישי, דרך לפנק ולהביע אהבה ותמיכה.

אני כל הזמן צוחקת על כך שלבארי יש יתרון על פני ילדים אחרים, כי הוא באמת זכה בשפית אישית

צמודה. לכל מי שלא מכיר אותי או לא יודע, היה לי חלום ילדות ללמוד טבחות מקצועית. לאחר שרותי

הצבאי הגשמתי את החלום! למדתי ב"תדמור" בישול גורמה ואף עבדתי 5 שנים במסעדות.

כך, שברגע שהבנתי עם מה אני מתמודדת, במיוחד כאשר האלרגיות של בארי התרבו ואיתן כמובן

המגבלות הקולינריות שלנו בבית. החלטתי להתייחס לכך כאל אתגר ולא כאל חסרון.

בזכות האלרגיות אני לומדת ליצור מטעמים חדשים וייחודיים עם חומרי גלם שלפני כן לא בהכרח היו

לנו בבית.

ויחד עם זאת, בארי ועטר הפכו להיות הסו – שפים שלי כבר מגיל צעיר. הם נהנים להכין איתי יחד

בבית סושי, פיצות, עוגות ושלל מטעמים. תוך כדי בישול במטבח כמובן שאנחנו ממציאים ביחד

מתכונים.

הנה קבלו תמונה של הסו-שף הפרטי שלי:

האמת, תמיד היה לי חלום לפרסם את המתכונים שלי, בעבר אף בחנתי את הרעיון של הפקת ספר בישול.

אך בסופו של דבר המתכון הראשון שפרסמתי דווקא יצא בתוך ספר הילדים שלי 😊.

למי שלא מכיר הוא מכיל מתכון של עוגת יום הולדת שמותאמת ל-8 אלרגנים נפוצים. אותה תוכלו למצוא גם פה בבלוג תחת קטגוריה "טעימה מתחשבת" העוגה נקראת "עוגת התחשבות".

ובכל זאת, אשתף מהצד הפחות שגרתי שלנו כמשפחה שהאלרגיה מנהלת את מה שנכנס לה לפה ולקיבה.

לצערנו לצד ההתנסות הכיפית והטעימה בבית, אנחנו לא יכולים לאכול בחוץ.

מרבית המסעדות לא מוכנות לקחת אחריות ולהגיש מזון לאלרגים.

אבל יש כמה צדיקים יחידי סגולה שלא רק שלא נרתעו כששמעו מה האלרגיות של בארי, אף הגדילו להודות לנו על הזכות שלהם להאכיל אותו. לכן, לרגל "יום השף האישי" החלטתי לפרגן ולהודות להם.

הכירו את הצדיקים:

אני אישית מכירה שניים כאלה

אביחי מהמעשנה-

באחת מהחופשות המשפחתיות שלנו נסענו כרגיל לצימר עם מטבח מאובזר. מאחר שזו היתה

חופשה עם המשפחה המורחבת וציינו גם כמה ימי הולדת, התבקשתי למצוא מסעדה או פתרון חלופי

לארוחת שישי בה נוכל להתפנק. מפה לשם…

שוב נדרשתי להמשיך לחפש. וכך הגעתי לאביחי Avihai Zango-bar המעשנה של אביחי. לא הייתה

לי היכרות מוקדמת איתו אך כבר ידעתי מה הכיוון בעקבות התפריט שסגרתי שבוע קודם.

אביחי היה ממש קשוב ומקסים! כבר בשיחת הטלפון שאל שאלות- מי קהל היעד? האם יש עוד

מגבלות או העדפות? הבטיח לשלוח לי תמונות של כל המוצרים שירכוש על מנת לוודא שהכל מותאם

לאלרגיות ולא יסכן את בארי.

ואכן כמה ימים לפני הארוחה שלח לי את המוצרים, סגרנו שאני אביא תבלינים מותאמים כדי להקל

עליו. והוא הגדיל לעשות ואמר שירכוש גריל חדש עבורנו כדי שנהיה רגועים ונוכל להנות.

ביום שישי, אביחי הגיע כמה שעות לפני הארוחה, שלף המון ציוד וחומרי גלם מהרכב שלו. הציע

לקרוא לילדים להיות שותפים בהכנות כולל הסברים (סדנא), כדי שאנחנו המבוגרים נוכל לנוח.

אני לא ויתרתי על ההכנות! נהניתי לשוחח איתו תוך כדי שטיפת ירקות וקיצוץ סלטים. אביחי הסביר

לנו על הבשרים, נתן לטעום מהרטבים, חייך ושר איתנו עם מוזיקת הרקע ששמנו.

שלומי ממסעדת "אמורה מיו"- Amoremio תל אביב

אנחנו לא אוכלים במסעדות בגלל ריבוי האלרגיות של בארי, אבל כשקיבלתי המלצה על "אמורה מיו" ממישהי שאני סומכת עליה, החלטתי לבדוק את העניין. בפעם הראשונה תיחקרתי את שלומי בטלפון וכשהגענו למסעדה עוד הייתי דרוכה בזמן האוכל.

אבל בפעמים הבאות שהתארחנו, כבר הרגשתי בבית. כי רק בה אנחנו מרגישים מספיק בטוחים לקבל מנה טעימה שלא מסכנת את בארי.

שלומי משמש עבור בארי כשף פרטי צמוד, שלומי נותן לבארי ולנו יחס אישי מתחשב ומחמם את הלב. שלומי, לא מתרגש מהאלרגיות הרבות ומסכים לארח אותנו באהבה גדולה ואף דואג באופן אישי למנות של בארי. אנחנו נהנים מארוחה משובחת, החל מאנטיפסטי ופיצות- פסטות, ריזוטו ועד קינוחים מפנקים. בארי מאוד מתרגש שבזכות האלרגיות שלו מכינים לו מנה באופן אישי. זה פינוק ספיישל עבורו!

זה פינוק לצאת מהבית לבלות כמשפחה בלי לדאוג כל הזמן. כמה מחמם את הלב ששלומי מטפל באופן אישי במנות של האלרגים, רואה את הלקוחות שלו וזוכר אותם. הלוואי והיו עוד מסעדות מתחשבות כמו אמורה מיו. אנחנו את כל האירועים המשפחתיים עושים שם קבוע.

תמונה לסיום- בארי מתענג על הבולונז של שלומי, שהוא בדירוג צמוד לבולונז של סבא רוני ושלי 🙂