טסטים

היום, מצאתי את עצמי עומדת מול ילד בן 6 וחצי ומנסה לשכנע אותו. ירדתי על הברכיים, הסתכלתי לו בגובה העיניים ודיברתי אליו.
🗣 הסברתי לו למה הבדיקה חשובה.
🗣 הבהרתי לו שלא נלך עד שהבדיקה תתבצע אז כדאי שנעשה את זה מהר ולא נבזבז זמן, כי כך או כך לא נלך בלי לעשות אותה.
🗣 שוחד… הצעתי לו צ'ופר שווה שיבחר לאחר שיבצע את הבדיקה.

נדמה לכם שזה עבד?
כן ולא… לקח לו זמן להירגע ולהתרצות. הוא עשה את הבדיקה עם קצת התנגדות אבל סיים אותה כמו גדול.
הפחד מהבדיקה הנו בגלל הדקירה הקטנה, שנועדה לשרוט את העור כדי שהאלרגן יחדור פנימה.

זה מדהים איך המוח שלנו תופס את הפחד מהדקירה הקטנטנה כמשהו מפחיד בעוד שהפחד האמיתי הוא בכלל לא מהבדיקה אלא מהאלרגן.

ברור לכם שרגע אחרי זה הוא כבר קיפץ ורקד כאילו לא היה כלום…
כילדים הפחד הוא רגעי אבל אחרי שמתמודדים עם המכשול כבר שוכחים ומתקדמים הלאה. בארי מיד שאל אותי- מתי מקבל את הצ'ופר 🤑

*
אבל אני, כאמא, נדרשת בכל פעם מחדש להתמודד עם המבחן של החוסן. לשדר לו שיהיה בסדר ולתמוך בו, למרות שמהצד זה קשה לראות את הילד שלך סובל.

איזה גיבורים הילדים שלנו! אפשר ללמוד מהם המון על התמודדות.
מה אתם למדתם מהילדים שלכם?

בתמונה- מה שמריחת גרגר אפונה יכולה לעשות ליד של הבן שלי.

כן ככה נראים טסטים למי שלא יודע…

השלפוחית הענקית שם מימין זה אפונה, היא התנפחה לגודל גדול מזה של אפון אחד בודד. עכשיו תתארו לכם מה היה קורה, חס וחלילה אם אותו אפון היה נכנס לגרון ולא קצת נמרח על היד…