כאמא כואב לי לקרוא את זה, כל השיח על חרמות מוציא אותי מאיזון.
הכל עניין של נקודת מבט, אני מופתעת שאותה אמא לא חשבה שאם הילדה אוכלת יותר מחברותיה, זה אולי סוג של פיצוי על החוסר שיש לה בבית. ובמקום לפתוח את הלב ואת ביתה עבורה, היא בחרה לקרוא לה בשמות ולגנות את התנהגותה ואף להדיר אותה מביתה כי היא לא במעמד הראוי לבת שלה ולחברותיה.

*ולכל המצקצקים- בכלל לא משנה אם זה פייק או לא… השיח הוא שמשנה*

אני זוכרת, לפני שנים, שהזמנתי חברה לחתונה שלי והיא אמרה שהיא לא יכולה לבוא כי לא נעים לה, כי אין לה כסף לשים על האירוע. נזפתי בה, אמרתי לה שזו מצווה לשמח חתן וכלה ושתבוא עם ברכה מושקעת. וכך היה.

כאמא לילד אלרגי נחשפתי לא פעם לסטטיסטיקות מזעזעות.
הידעתם? 1 מתוך 4 ילדים לא מוזמן לאירוע חברתי עקב היותו אלרגי למזון.
חרם!!! איומים – החרגה – הדרה – אי הזמנה לימי הולדת וחברים לצערנו הם חלק מהשגרה של הילדים האלרגים.

אגב, לא רק לאירועים חברתיים לא מזמינים את הילדים האלרגים. ברור לי החשש של הורה לארח חבר אלרגי שמא יקרה לו משהו. אבל מי אמר שחייבים אוכל?

זו אחת הסיבות שהובילה אותי לכתוב ספר שיעלה את המודעות לאלרגיות למזון, בעיקר מהמקום הרגשי והחברתי. אחת המטרות שהצבתי לעצמי היא הנגשה של המידע, סיוע לקהל הרחב ליצור לילדים האלרגים סביבה יותר נעימה ובטוחה.

*
לשמחתי, כבר כמה שנים שבארי מוזמן לימי ההולדת של חבריו. הוא נהנה מהפעילות. ההורים עושים התאמות בכיבוד עבורו כדי שיוכל להגיע ולשמוח כמו כולם. לעיתים אני מביאה לו עוגה משלו כי לא תמיד זה מתאפשר להתאים את העוגה. וזה בסדר מבחינתי, זה עניין של השתדלות והסברה. הוא יודע שמותר לו הכל למעט העוגה. הייתה פעם שבארי אמר לי שהוא לא רוצה לאכול מהעוגה שהבאתי לו. בתחילה חששתי שהוא מתבאס, אבל אז הוא הסביר לי שחבריו יקנאו בו על העוגה שלו. מאותה פעם הבאתי כמה קאפקייקס על מנת שיוכל לחלוק גם עם חבריו.

זה מחמם את הלב לדעת שהוא משתתף בפעילות חברתית. ההורים אף מודים לי לא פעם על ההסברה והזכות שיש לילדים שלהם ללמוד מהי ערבות, חברות, הכלה וקבלת האחר.

לא תמיד זה פשוט ולעיתים דורש ממני להביא להורים סוכריות או שוקולד לציפוי. אבל משמח אותי שהם רואים בזה אתגר ושהם בוחרים להתחשב.

*

בתחילת השנה כשהתייעצתי עם המחנכת מה ניתן לעשות בימי ההולדת, לצד סוגית האלרגיות עלה גם הפן הסוציאלי. החלטנו לתת רשימה של 4 חטיפים אשר ממנה יבחרו פריט אחד.

למה? כי לא צריך הפקות! בסופו של דבר הילדים נהנים מתשומת הלב ולא זקוקים לעוגה מפוארת ומגוון חטיפים.
אז כן, הכל בסוף מסתכם בחינוך!

הספר "ילד שמש" מציג את ההתמודדות של חבריו של בארי האלרגי בעודם מתכננים יחד עם הוריהם את מסית יום ההולדת. בספר ניתן דגש לחברות וערבות הדדית– "לכל מזון יש תחליף את החבר תמיד נעדיף!"

הספר מעודד אהבת חינם, התחשבות בחבר ומניעת חרמות.

*ממליצה לעקוב, בקרוב יעלו פוסטים עם דוגמאות לתפריטי יום הולדת מותאמים למגוון אלרגנים ואף לצליאק.