פתאום – צלצול על הצג (למרות ששמת על שקט כדי שלא יפריעו לך)…
מסתכלת, על הצג שיחה מהגן.
את תופסת את הראש ומתחילה להריץ סרטים…
יש לך את הבוס לוחץ על הראש, איך תצאי עכשיו לקרייסס…
***
נושמת עמוק, עונה מהר ומתפללת בלב שהכל בסדר.
הסייעת על הקו מיד אומרת:
"הכל בסדר, אבל…

כאמא לילד אלרגי, כל שיחה מהגן מקפיצה לי את הדופק ל-200.
האם יש תגובה?
מה עשו?
כמה חמור?
למה נחשף?
האם הזריקו?!?!
… כל זה עובר בראש בשבריר של שניה, עד שאני לוחצת על הכפתור הירוק לקבל את השיחה כדי לשמוע את הקול המרגיע בצד השני,
שאומר: "הכל בסדר".
זו המציאות שלנו. במקרה הטוב- בו מגיעה סייעת.
יש ימים, כמו היום לדוגמא, שבארי בגן ללא סייעת רפואית. נושמת עמוק ומחכה לראותו בסוף היום, בריא ושלם
וכדי שגם עוד אנשים יבינו איך ועם מה אנחנו מתמודדים, בחרתי להנגיש את הנושא של אלרגיות למזון ולהעלות את המודעות, בין היתר בבלוג הזה.