להיות אמא לילד אלרגי זה לעיתים גם קצת מצחיק- והפעם: איך הפכתי להיות "שחקנית" בהצגת ילדים ואפילו ללמוד לצחוק על עצמי

תתארו לכם, אותי מתארגנת לקראת מפגשים שהזמינו אותי לבית ספר ברעננה.

אני מתלבשת ומתאפרת יפה, ברור לי שאקבל תמונות מהפעילות ואח"כ אכין איזה פוסט שיווקי…

מצד שני, הילדים תמיד אומרים שהיה כיף בהצגה.

ואני- אני בכלל לא שחקנית (על מה הם מדברים?)

ואז… מגיעות התמונות

ומה הדבר הכי טוב שעולה לי בראש לעשות מזה?

כמובן, לשתף שכולם יצחקו יחד איתי

קבלו מקבץ ממים של אמא לילד אלרגי

*סליחה על איכות התמונות, לא אני צילמתי

"כשאת מגלה בבוקר שאין סייעת" / "חכי תראי מה אני אעשה להורה שיביא במבה לגינה…"

"נראה לך שלא ראיתי שהחבאת בתיק אוכל שאסור…?!"

"כשהילד מרים חטיף מהרצפה ומכניס לפה…" / "כשאת מתדרכת את הסייעת על תסמיני אלרגיה: .. פריחה, אפצ'י, שיעול…"

"צריך לשמור מרחק! הופעלה 'אזעקת במבה'" / "אני בתגובה להורים באסיפת הורים כששומעים שהבן שלי אלרגי ולא יוכלו להביא כריכים עם מלא דברים… אוי, יו, יו… אז לא יאכל פיתה עם טחינה לבית הספר"

"זה מה שיקרה אם הוא יאכל… היה כזה מסובך להבין?"

"כששואלים אותי למה הילד אלרגי ואני מתחילה להכתיב להם רשימת מכולת: שומשום, בוטנים,אגוז…" / "סימנים ראשונים לאלרגיה… עוד רגע האפצ'י מגיע"

"כשאת נאלצת לשקר לילד האלרגי שלך שבמבה זה בכלל לא טעים"

"גוטה, זה אותו הדבר 'לכל מזון יש תחליף!'"

"אל דאגה, מקסימום נביא להם עוגה בפרצוף! זה נטול אלרגנים 😉 "

"לשומשום, אלרגי לשומשום!!!"

"כשאת הולכת לגינה ומתחננת לכולם לא לאכול במתקנים"

"עצרי! העוגה לא נכנסת לכתה של הבן שלי!"

"אל דאגה! יש לי מזווה מלא סוכריות לעוגה אין בעיה אקפיץ לך גם באמצע הלילה…"

"חברות – שומשום??? מה יותר חשוב?!" / "לכל דבר יש תחליף זה רק נראה בטעם פלסטיק"

"נשבעת לך שזה טעים!"

"כשאת מגלה שהסופגניות שהזמנת לכתה מכילות שומשום! (למרות שהבטיחו לך שזה רק 'עלול')"

אנקדוטה חמודה רגע לפני לסיום:

בארי מחבק אותי ואומר: "אמא אני אוכל אותך"

אני משיבה (בהלצה- ציטוט מהספר): "בארי כל יכול, אבל לא הכל יכול לאכול!"

בארי: "אבל אני לא אלרגי לאמא"

בנימה רצינית לסיום- אלרגיה היא לא צחוק!

תשמרו על הילדים!

שתפו אותי:

הקראת הספר