היום בו נעתקה נשמתי כאשר גרמתי לילד שלי לאכול משהו שאסור לו ולסכן את חייו, בלי שידעתי… או במילים אחרות: איך גילינו אלרגיה חדשה

כמשפחה שמתמודדת עם אלרגיות, עוגיות קנויות הן מחוץ לתחום עבורנו. לכן, אני תמיד אופה בבית – וכך, לגמרי במקרה, גילינו אלרגיה חדשה שלא היינו מודעים אליה.

זה קרה בתקופת הקורונה, כשבילינו זמן רב בביתם של חמי וחמותי. חמותי, שידעה על הרגלי האפייה שלי, רצתה להפתיע אותנו והביאה פקאן טרי – ישירות מהחקלאי. שמחתי מאוד! יחד קלפנו, טחנו ואפינו עוגיות יפות ומגרות לילדים.

כשהעוגיות יצאו מהתנור, בארי נגס בעוגיה – ותוך רגעים ספורים התחיל להקיא. לא חשבנו שזה קשור לעוגייה; הנחנו שהוא פשוט אכל מהר מדי או התרגש. אבל כשהתופעה חזרה על עצמה בבוקר שלמחרת, אחרי עוד ביס אחד מעוגיית הפקאן, הבנתי מיד: יש לו אלרגיה חדשה.

בבדיקת האלרגיות הבאה ביקשתי לבדוק גם פקאן – ולצערי צדקתי! האלרגיה אושרה רשמית, והרשימה שלנו התארכה בעוד 2 אלרגיות (מאחר שאגוז מלך ופקאן הם מאותה משפחה).

החיים עם אלרגיות הם אתגר בלתי פוסק, אבל כל גילוי לצד העובדה שהוא מטלטל ומלחיץ, הוא גם מחזק אותנו. אנחנו ממשיכים ללמוד, להתאים את עצמנו ולמצוא פתרונות יצירתיים.

כשאתם נותנים לילד לאכול משהו חדש, תמיד תהיו זהירים ועם עיניים עליו. אין לדעת מה יקרה.

ואם הכל טוב ובטוח, תזכו לראות את החיוך שלו מתענג על משהו טעים חדש.