כשבארי עלה לגן עירייה נתקלתי לראשונה בגננת שלא היה לה ניסיון עם אלרגיות והיא ממש נלחצה. אני מקצרת וקופצת שנתיים קדימה (כי בגן ההוא לא נשארנו…). בכל מקרה כשבארי הגיע לגן חובה, ניגשתי לשוחח עם הגננת על האלרגיות שלו. להפתעתי היא אמרה שהיא אלרגית לאננס. אמנם זה אלרגן לא נפוץ אך היא לא ייחסה יותר מדי חשיבות לכך שיש לה אלרגיה מסכנת חיים ולא נהגה ללכת עם אפיפן. מהרגע שלמדה דרכנו על האלרגיה היא עשתה טסטים ולקחה זאת ברצינות.
הגננת שלנו דאגה להעלאת המודעות לאלרגיה בגן. כל הפעילויות הותאמו לאלרגיה ולצליאק של ילדה נוספת. כאשר הגיעה חג הפורים, היא דאגה מראש והשגיחה על הכנת משלוחי המנות כך שלא יסכנו אף אחד. הגננת נתנה לילדים 10 חטיפים לבחירה – הם עשו הצבעה ובפועל היא הפתיעה אותם ושמה בכל משלוח מנות את כל 10 החטיפים כדי להראות שפע.
אנקדוטה לסיום- בסוף השנה אחת האימהות הביאה לגננת מתנה אישית לאות הערכה. לא תאמינו מה היא הביאה לה! אננס צהוב, גדול ויפה…
יאמר לזכותה של אותה אמא שהיא לא ידעה על האלרגיה של הגננת ולמזלה לגננת יש חוש הומור.
בעקבות שאלות שבארי שאל אותי בתקופת הגן, התחיל להתבשל לי הרעיון לכתיבת הספר. מפה לשם, קוראי הבטא הראשונים של הספר היו חבריו לגן. אגב, כך גם השמות של החברים בסיפור הם שמות אמיתיים של חבריו הטובים.
כשביקשתי מהגננת להקריא את הסיפור בגן היא ממש שמחה, כי זו היתה הזדמנות להסביר בגובה העיניים על האלרגיה לילדים, שיבינו למה הם מתחשבים בבארי.
אשתף כי בעקבות התגובות שלהם ערכתי מספר שינויים בסיפור, כולל במשחק המסלול שנוסה עליהם בלייב. לשמחתי אותה גננת, נתנה לי גם כמה טיפים לחשיבה בעת הכתיבה ואני חווה לה תודה על כך.
מי שיש ברשותו את הספר יוכל למצוא את שמה של תמי אליאס ברשימת התודות וגם ציטוט של המלצה חמה שלה על כריכת הספר. (נכון ל-2 המהדורות הראשונות).
*
לשמחתי , מאז "ילד שמש" מצא את דרכו למאות גני ילדים ברחבי הארץ. בעקבותיו קיבלתי תגובות מרגשות הן מגננות והן מהורים שנחשפו למסרים דרך ילדיהם. אך במיוחד ריגשה אותי תגובתה של הגננת קרן מנשר, שהפכה את הספר למרכז של השיח בגן.
המלצה של קרן מזרחי, גננת, גן נחשון, נשר:
"…הספר שלך ניצב מעל לשולחן הגננת. בכל יום הולדת אנחנו פותחים ומכינים בהתאם למתכון "עוגת התחשבות". השיח בגן הוא סביב מה אפשר, איך אנחנו מתחשבים בחברים. ואם עשינו מסיבת חטיפים, אז אנחנו מזכירים את המסיבה שהתקיימה בסיפור, ואיך שם התחשבו בחברים, ואיך גם אנחנו מתחשבים בחברים. … כי זה בעיקר הערכים שהבאנו מהספר, ואותם אנחנו מביאים לגן. הספר שלך הוא מעין עוגן נהדר לכל ההתנהלות בגן. תודה על ספר נהדר."
חוזרת רגע שוב לגן של תמי. כמעט בכל הזדמנות תמי היתה פונה אליי, היא ידעה שאני כבר אוכל לסייע. כל רעיון שהיה לה שקשואר בצורה מסוימת לאוכל, היא קודם כל פנתה אליי לייעוץ. אחד האתגרים שעמדו לפניה באותה שנה היה שהילדים למדו על החלל בעקבות הטיסה של האנסטרונאוט הישראלי לחלל. מפה לשם, הילדים בנו חללית מקרטון ענקי, בכל פעם ילד אחר היה מתלבש בבגדי אסטרונאוט ונכנס להמריא. תמי ביקשה ממני מזרק דמה כדי שיהיה בתוך החללית. הרי בארי לא יכול ללכת לשום מקום בלי אפיפן- ככה היה חשוב לה להסביר לילדים! אפילו לירח טסים עם המזרק.
בשבוע של הטיסה לחלל, ערכנו בגן ארוחת בוקר חגיגית. כל הארוחה הייתה מותאמת לאלרגיות של בארי ולילדה הצליאקית. והנראות שלה- וואוו איזו הפקה הרמנו! על השולחנות נפרשו מפות כסופות ועליהן הגשנו שיפודי פירות בצורת טיל, פריכיות וחצאי פיתה שדימו את הירח, פלטות פירות כתום-צהוב כמו השמש, גבינה צהובה שנחתכה לכוכבים, פשטידת תירס מצופה גבינות וירקות בצורת חללית ועוד.
לסיכום:
איזה גננות מלאות השראה! 🌟📚
תהיו כמו תמי וקרן! כמה חשוב שתהיה גננת מכילה ששמה את הערכים של חברות, הכלה וקבלת האחר מעל הכל. לא נרתעת מהאתגר ורואה באמת את הילדים.
הארה אחרונה, אליכם ההורים:
הכי חשוב- אם יש גננת לא מנוסה, תעזרו לה. תהיו שם עבורה עם רעיונות ופתרונות.
תהיו זמינים לכל שאלה, תסייעו לה במציאת פתרונות וחלופות, תחזיקו לה את היד הן פיזית והן נפשית. יש לה 30 ילדים לדאוג להם ואלרגיה למזון היא אתגר בפני עצמו. וכמובן, אל תשכחו לומר תודה ולהביע מילות הערכה בכל הזדמנות.
וכמובן תיישמו גם את מה שנדרש מכם לפי חוזר מנכ"ל- לדאוג שיהיה שילוט, לתדרך את הצוות כראוי, להביא מזרקים ופניסטיל.
הצטרפו לניוזלטר שלנו ותקבלו תכנים מעוררי השראה, טיפים והצעות שימלאו את היום שלכם.
