מה שאני כן זוכרת זה שהיינו מכינים כמויות מטורפות של החמוצים האלה.

כמה פעמים בשבוע היינו קוצצים ערמות של כרוב וגזר, מכניסים אותם לקופסאות פלסטיק ענקיות.

ממלאים אותן בנוזל שלמיטב זכרוני היה פשוט מים עם מלח ונותנים לזה לעמוד במקרר כמה שעות.

ממש אהבתי את החמוצים האלה, כי הם היו קרנאצ'יים כאלה ולא מסמורטטים וחמוצים מידי כמו כל החמוצים שנתקלתי בהם לפני כן.

לא מזמן, המורה שלי ליוגה המליצה לי לאכול חמוצים כי זה פרוביוטיקה טבעית ומצוין לחיזוק של המערכת החיסונית.

אמרתי לה שזה קצת בעייתי לאור העובדה שאני לא סובלת חמוצים…

היא אמרה לי שבכרוב כבוש יש מלא פרוביוטיקה.

זה הזכיר לי שכרוב כבוש אני דווקא כן אוהבת. או אם נדייק, את הכבוש העדין בסגנון אסיאתי.

זה אילץ אותי לחפש את המתכון, או אם נדייק לאלתר אותו…

יצא טעים!

אבל אם להודות באמת, אני לא אוכלת את זה על בסיס יומי ויותר נהנית להכין את הכבושים.

המון פעמים אני מוצאת את עצמי מכינה צנצנות ומעבירה אותן הלאה כמתנה לחברים ומשפחה.

כי זה היופי, כל כך קל להכין!

אז הנה המתכון, אולי יעשה לי חשק לטעום.

מה צריך?

צנצנת "מעוקרת"

ירקות:

1/2 כרוב לבן – פרוס גס או קוביות (איך שאוהבים)

2 מלפפונים – פרוס

3 גזרים- עיגולים

1 קולורבי- חצאי פרוסות

1 גבעול בצל ירוק- קצוץ גס

כמה ענפי טימין טרי

לרוטב:

6 כוסות מים

1/2 1 כוס חומץ תפוחים

1 כוס סוכר

3 שיני שום טריות- פרוסות דק

1/2 כפית ג'ינג'ר טרי מגורד – לא חובה אם לא אוהבים, אבל זה מוסיף עניין

2 כפיות מלח הימלאיה

הוראות:

לערבב את כל הירקות יחד עם המלח ולמעוך מעט כדי להוציא את המיצוי.

בינתיים להעמיד סיר על האש עם יתר החומרים. לערבב ולהביא לרתיחה רק עד שהסוכר נמס.

לדחוס את הירקות לתוך הצנצנת ולצקת מעל את הרוטב.

לסגור את הצנצנת, להפוך אותה כדי לוודא שיש ואקום.

להעמיד על השיש עד שקצת יתקרר ואח"כ להעביר למקרר כדי שלא יתסוס.

מי כמוני שלא אוהב טעם של כבושים מסמורטטים יכול ליהנות מהירקות כבר מיד אחרי קירור של כמה שעות. מי שאוהב יותר כבוש שישכח אותם במקרר לכמה ימים.