באחת הפעמים שנסענו ברכב, חיפשנו תעסוקה לילדים. מפה לשם התחלנו לדבר על גיבורי על שאנחנו מכירים. חגי ואני ערכנו חידון לילדים. ואז, פתאום תוך כדי שיחה, חגי העלה את החידה הבאה?
"איזה גיבור על אלרגי?"
אני מודה שלרגע הייתי מבולבלת, אבל עטר מיד ניחש: "סופרמן!" הוא צעק בהתרגשות.
וואלה, צודק. סופרמן אלרגי לקריפטונייט.
אם יש פה מישהו שלא מכיר את הסיפור על סופרמן אז קודם כל חובה להשלים פערים דחוף!
אבל הנה רמז בתמונות שיצרתי יחד עם בארי בעזרתו של כלי AI כדי להמחיש לכם מה קורה לסופרמן כאשר הוא נחשף לקריפטונייט.
ניתן לראות בתמונות כי כאשר הוא נוגע, מתקרב אל האבן הוא נחלש.

בעקבות השיחה הזו, הילדים התחילו להמציא רעיונות לגיבורים חדשים עם יכולות על מיוחדות. המשכנו לנבלים שעדיף שלא תשמעו עליהם… והצעתי להם שאולי יכתבו או יציירו את הגיבורים שהמציאו כשיגיעו הביתה.
הרעיון הלהיב אותם אבל בפועל זה לא קרה.
אבל, כמה ימים מאוחר יותר הילדים מגיעים אליי בהתרגשות עם מחברת ואומרים לי לשבת לשמוע את הסיפור שהם כתבו.
מצורפת תמונה של הסיפור המקורי וגם אכתוב אותו לטובת מי שמתקשה בקריאת כתב יד של ילדים

שם הסיפור: למה סופרמן אלרגי לקריפטונייט?
מאת: עטר ובארי מלצר
סופר מן נולד בכוכב קריפטו ובכוכב שלו מתקיים גדילת קריסטל ששמו קריפטונייט. ומסתבר שסופרמן אלרגי לקריפטונייט. ויום אחד נבל אחד השיג את הקריפטונייט והשתמש בו כדי להביס את סופרמן לחלוטין. סופרמן עשה את כל יכולתו כדי להגן על עצמו ונלחם עד סופו.
***
אני מודה שאת הסוף פחות אהבתי, כי איך יכול להיות שגיבור על מובס?
ותמיד סיפרו לנו שהטוב מנצח…
אבל, לצערי כשמדובר באלרגיות כמה שנראה שגרגר קטן של מזון הוא תמים, הוא לצערנו אכן יכול להרוג.
היה לי חשוב להעלות את הנושא הזה על הכתב, דווקא היום, לרגל ציון יום גיבורי העל 28.4 משום שכשאנחנו חושבים על גיבורי על, אנחנו לרוב חושבים על מישהו שבחיי היומיום שלו נראה אדם רגיל, אבל בשעת צרה הוא משנה צורה ומקבל את כוחות העל שלו ונלחם לעזור ולהציל את העולם.
גיבורי העל מהווים מודל לחיקוי עבור ילדינו, על אף שהם דמויות בדויות. עם זאת, בחיים האמיתים יש באמת גיבורי על, לא סתם הומצא לאחרונה השיר המקסים של התקווה 6 "גיבורי על".
***
מי הם גיבורי העל של האלרגיות?
1. קודם כל הילדים האלרגים– שעומדים בגבורה בפני בדיקות (טסטים, דקירות, בדיקות דם, תגר ועוד), בפני הדרה חברתית, בפני התמודדות לא פשוטה של תחושת שונות וזה רק בשגרת היומיום. כל זה כמובן בונה להם חוסן והופך אותם לבעלי בטחון וכוח. עם זאת, במקרה הרע הם חשים דחייה וחרמות וכמובן בפן הפיזי נאלצים להתמודד עם התקפים קלים עד קשים ביותר.
2. ההורים של הילדים האלרגים– שצריכים בכל יום לשמור על הילדים הן בפן הפיזי והן בפן הרגשי. לחזק אותם ולדאוג לכל חסרונם. להילחם בבירוקטיות, בחוסר המודעות ולדאוג לסביבה נעימה ובטוחה. וכמובן, הם אלה ששם בשביל לטפל, להרגיע, לנחם ולחזק.
3. צוותי החינוך, הסביבה, המשפחה המורחבת והחברים– אלו שבוחרים להתחשב ולסייע באתגרים. לצערנו, פה יש עוד עבודה לעשות.
4. האפיפן! "מקל הקסמים" שמציל מכל צרה.

באחת הפעמים שנסעתי להעביר שעת סיפור לילדי גן, התלבטתי איך "לשבור את הקרח". זו הייתה נסיעה יחסית ארוכה והאמת שגם די התרגשתי מהמעמד של אותו מפגש.
מפה לשם, נזכרתי שכאשר אני רוצה להתרכז ולהתמקד אני עושה את תנוחת "הגיבורה" ביוגה. ואז הבנתי, הילדים הם גיבורים!
כך התחלתי את אותו מפגש, ומאז גם את יתר המפגשים.
***
אסיים בכמה משפטים, ציטוטים מתוך הספר שלי, "ילד שמש" שמציגים את הכוחות של אותו ילד אלרגי בסיפור:
קודם כל המשפט החוזר בספר שמחדד את העובדה שבארי הוא כל יכול, מטרתו לתת בטחון למי שקורא בספר ולהציג את האלרגיה לא כמגבלה אלא כאתגר שהוא פשוט חלק מהחיים.
"בארי, אתה כל יכול, אבל לא הכל אתה יכול לאכול!" (עמוד 11)
באותו עמוד מתואר אחיו של בארי, עטר, כמי ששומר עליו מהאויב, זו דוגמא לכך שהסביבה ששומרת ודואגת לילד האלרגי היא כמו גיבו על שמגיע להציל את המצב ולמנוע את הסכנה.
וכך אימו אומרת:
"עטר אחיך אותך אוהב, לכן מגן עליך מכל הלב, תמיד ירחיק ממך את האלרגן – האויב." (עמוד 11)
בסצנה הבאה בארי משחק עם חברו עידן בגינה. לצערו הוא נחשף לגלידה ומתחיל להתגרד. אביו משמש במקרה זה כמושיע וקורא לו לקבל טיפול תרופתי (פניסטיל). אחרי שהוא מקבל את הטיפות בגבורה הוא מייד רץ לשחק.
זה מציג את גבורתו של בארי, את העובדה שהוא לא מתרגש מה"מכשול" שנתקל בו ומיד חוזר לשגרת המשחק עם חבר עידן.
וכך נכתב:
"אבא מטפטף טיפות על קצה הלשון, טיפה ועוד טיפה של תרופה מתוקה. והגרד נעלם כלא היה, הסתלקה התחושה המציקה. עכשיו בארי שוב חזק כמו שמשון, צועד לעידן: 'נראה מי יגיע ראשון!'" (עמוד 15)
גם כאשר בארי נחשף לחטיף בוטנים ומקבל תגובה קשה, אימו משמשת לו כדמות מרגיעה, אומרת בצורה בטוחה ש"אין ברירה!" ומזריקה לו את האפיפן.
אחרי שבארי חוזר מבית החולים, אימו מחבקת אותו ואומרת:
"מחמיאה לו כי הוא התנהג כמו גיבור-על, בארי הוא הרי כל יכול, ילד יוצא מן הכלל!
'ילד שמש שלי, שתמיד תמשיך לחייך ולזרוח! אך זכור- מהאלרגן לשמור מרחק ותמיד לברוח!'" (עמוד 28)
בהמשך חבריו של בארי מצילים את המצב בהכנות ליום ההולדת ובזכות זה, בארי זוכה להרגיש שווה בין חברים בחגיגות יום הוהלדת של חבריו.
***
הורים ואנשי חינוך, זכרו- זה בידיים שלכם!
יש לכם את הכוח לבנות את החוסן של הילד האלרגי ולהציג לו את האלרגיה כיתרון ולא חסרון. ילדים אלרגים רבים זוכים בזכות האלרגיה לבטחון עצמי, אחריות וחוסן יותר מחברים בני גילם.
ואשר לחבריהם, תנו להם את התחושה שזו זכות לשמור על חברים ולהתחשב בהם. תנו להם להיות המושיעים ולשמור על חברם האלרגי מפני האלרגן- האויב!