אני קוראת לו- מרק אדום עם פנינים ופרמז'ן

כשאין לי כוח אני פשוט מוציאה את כל הירקות הקפואים שיש לי במקפיא וזורקת לסיר.

זה מספיק בשביל לסתום את הפיות הרעבים ומקל עליי כי הכל כבר חתוך ומוכן.

אבל יש ימים שהבישול דווקא משמש לי מפלט. המטבח הוא המקום שלי להירגע.

הילדים כבר יודעים שאם אני מבשלת, עדיף לתת לי שקט כדי שאוכל להתרכז ולהוציא מטעמים.

בינינו, זה התירוץ שלי לקבל קצת שקט…

היום זה היה יום כזה. מצד אחד לא היה לי הרבה מבחר של חומרי גלם טריים ומצד שני לא בא לי שוב את אותם מרקים.

אז החלטתי לעשות את מה שאני הכי אוהבת, ולשמחתי גם טובה בו לאלתר!

הבסיס היה זהה למרק הכתוב- ירקות כתומים, בצל, תפוח אדמה…

אבל אז זה הכה בי!

ראו מתכון:

2 בטטות גדולות

2 סלקים גדולים

1 בצל גדול

3 תפוחי אדמה

חופן קוביות דלעת

שליש כוס קרם קוקוס

לכסות במים

לבשל עד ריכוך, לטחון היטב

בגזרת התבלינים מה שאתן אוהבות- אני שמתי מלח, פלפל לבן, מלא שום, מוסקט.

מוגש עם "פניני" פתיתים ופרמז'ן מגורר

*לאלרגיה לחלב ניתן לוותר על הפרמז'ן.

טיפ: אם אתן רוצות שהילדים יתנסו במאכל חדש, מומלץ להמציא לו שם מיוחד. ה"שיווק" של המאכל הוא לא רק בנראות שלו. לפעמים אני נותנת להם להסתקרן, לא מגלה את הרכיבים ואפילו נותנת להם להמציא את השם.

שמות דוגמא- ספגטי ברוטב עגבניות הופך ל"ספגטי ספיידרמן", ספגטי ברוטב סלק ושמנת שיוצא ורוד יתאים לילדות בשם "ספגטי נסיכות" ולילדים כ"ספגטי נחשי גומי".

אורז עם איטריות נקרא אצלנו "אורז תולעים" ויש עוד כאלה. וכך הפתיתים הרגילים הפכו ל"פנינים".