פוסט אורח לרגל יום החברים הכי טובים 8/6 – שירלי ועידן צעירי, וטיפים שלי לאירוח חבר אלרגי

כשעידן שומע שבארי רוצה לבוא אליו הוא מיד שואל, חברים של אבא אכלו פה? (כי הם נוהגים לשבת ולנשנש פיצוחים)

אם לא… הכל בסדר.

אם כן, הוא לוקח שואב אבק ומתחיל לנקות לכבוד בארי.

אבל אני אוהבת לארח בעיקר אחרי שהמנקה הולכת.

כך או כך בארי תמיד יודע שאפשר לבוא אם עידן פנוי.

בגדול, המסרים שעברו בגן היו מאוד ברורים כדי שבארי ירגיש בטוח בגן, הילדים גדלו והמסרים נשארו: הם נכנסו דרך הילדים לבית.

כללים פשוטים: לשטוף ידיים בבוקר, לא להכניס אלרגנים…

פעם עידן היה נמנע לאכול בורקס עם שומשום לפני הגן, כי לבארי אסור, עד שהסברנו שאם שוטפים ידיים הכל בסדר, בגלל זה שוטפים ידיים בגן. היום עידן כבר אוכל בבטחה.

כשאנחנו מארחים את בארי, עידן שואל האם יש משהו לכבד את בארי. תמיד יש לי מגוון: אפרופו, ביסלי, חטיף תפוח עץ.

לפעמים, גם חן מגיעה ואנחנו שותות קפה ומפטפטות , חן תמיד תביא משהו שאפתה מפנק ואת החלב שלה (שיבולת שועל), והילדים בחדר או בסלון משחקים, מנשנשים פירות (בקיץ זה שייק פירות) וחטיף (לא יותר מידי כדי שיהיה מקום לארוחת ערב).

האתגר לפעמים הוא לנתק אותם מהמסכים, בפעם האחרונה, לאחר כמה משחקי קופסה שמוצו די מהר, מצאתי משחק קצף, הצעתי להחביא בתוך הר של קצף חפצים … מאון לאון, חן ואני מצאנו את עצמנו עם מגבים וסמרטוטי רצפה לנקות את הבלאגן…

אמרתי לה, שבשביל ההתלהבות הזאת – זה שווה את הכל … כן… ועד שסיימנו לנקות… הפיצה כבר נאפתה בנינג'ה….

כן, אני כבר מצאתי פיצה ממש שווה ללא חשש, שגם בארי יכול לאכול, (גם כשבארי לא כאן) אבל אם אין פיצה במלאי, תמיד יש במקפיא נקניקיות וצ'יפס, או, טוסטים ומגוון קופסאות שימורים שתמיד יש בבית (תירס ננסי/ לבבות דקל/ טונה/ תירס מתוק) וירקות …ויש ארוחה בכמה דקות…

ומה לגבי כלי הבישול? אל חשש, סבון וסקוץ'/ נייר אפייה עושים את העבודה….

אם עידן היה אוכל חביתה, גם זו הייתה אפשרות…אבל אין בעיה לארגן גם את זה אם פתאום מתחשק…

עכשיו הוויכוח אם אוכלים מול מסך או מתפנים לקשקש אחד עם השני תוך כדי האוכל.

בארי לפעמים מבקש קינוח לדרך…הוא יודע שתמיד יש לי שלוק במקרר.

אז נפרדים בכיף עם שלוק ביד.

במהלך כתיבת הספר, חן שיתפה אותי שחשוב לה שהדמויות בספר יהיו של חברים אמתיים של בארי, ביניהם עידן. אך בשונה מהסיפור, עידן בחיים לא יאכל גלידה על המגלשה בגינה.

האמת, לדעתי זה מחמיא. אבל בהתחלה עידן לא אהב את הספר כי שמו מופיע שם כשהוא אוכל גלידה על המגלשה, ועידן יודע שאוכלים מחוץ לגינה ולא עולים בלי לשטוף ידיים.

נאלצתי לשכנע אותו ולהסביר שהמטרה של הספר ללמד ילדים אחרים לא לעשות את זה.

אמיתי, הוא ממש כעס…

לקח זמן עד שהוא התרגל לרעיון. אבל עכשיו הוא כבר גאה ומחפש את שמו בספר 😊

איך עושים את זה?

קודם כל עם הרבה רצון טוב!

ובכל זאת?

קבלו כמה טיפים מאמא מנוסה: